תאונת עבודה - מה זה אומר?
תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו או כתאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מדובר באירוע פתאומי אשר נגרם לעובד על ידי גורם חיצוני אשר פוגע בו וגורם לו נזק, בגינו ניתן להגיש תביעות לקבלת פיצויים בכמה מישורים, כפי שיובהר בהמשך הדברים.
כאשר עובד שכיר עובר תאונת עבודה, באפשרותו להגיש תביעה לא רק בפני
המוסד לביטוח לאומי, אלא גם כנגד המעסיק וזאת במידה ותאונת העבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק, אם כי יש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים של המעסיק.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי במידה והתאונה התרחשה גם עקב התרשלותו של העובד, אז ייפסק לו אשם תורם בשיעור מסוים, אשר יקוזז משיעור אחריותו של המעסיק.
מקרה דוגמא של תביעה לקבלת פיצויים בגין נפילה מכיסא במסגרת עבודה
במסגרת הליך ת"א 49107-11-10 אורן בן שמעון נ' י.י. כהן הנדסת חשמל בע"מ, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, נדונה תביעה לקבלת פיצויים שהגיש עובד כנגד מעסיקו, לאחר שנפל מכיסא שבו השתמש כתחליף לסולם במהלך עבודתו.
העובד, ששימש כעוזר חשמלאי, נשלח על ידי מעסיקו להרכיב שקעים על תקרה בגובה 4 מטרים בישיבת חב"ד בבני ברק.
בהעדר סולם כדי להגיע לתקרה, הניח העובד כיסא על שולחן, כדי לעמוד עליו לצורך ביצוע המשימה. לאחר שעמד כשעה על הכיסא, שהיה גבוה מן הרצפה בלמעלה מ-2 מטרים, נשבר לפתע הכיסא והוא נפל ונחבל בחלקי גוף רבים.
העובד הובהל לבית חולים, שם אובחנו אצלו חבלות שונות באגן, בברך הימנית, בכתף השמאלית ובצלעות. לדבריו, פגיעותיו גדעו מסלול חייו והוא נותר מוגבל בחיי היומיום ובאפשרויות התעסוקה שלפניו.
העובד טען כי לא סופק לו סולם, וכי הוא קיבל הוראה ממעסיקו לעמוד על כסא שיונח על השולחן. המעסיק מצידו טען כי הוא דווקא עמד לספק לעובד סולם, אלא שהעובד בחר מרצונו החופשי להסתכן וחרף הדרכות בטיחות רבות שניתנו לו ובהן נאמר לו כי דרך של טיפוס על כיסא מונח על השולחן אסורה בתכלית, הוא בחר על דעת עצמו לנהוג כך ולא להמתין עד שיסופק לו הסולם.
כלומר, בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי הסוגיה האם אכן נאמר לעובד על ידי מעסיקו לבצע את העבודה בעמידה על הכיסא או שמא הוא פעל על דעת עצמו ובניגוד להנחיות.
אבל, בית המשפט בחר להאמין לעובד בעניין זה וקבע כי התאונה התרחשה עקב הוראת מעסיק לעמוד על כיסא המונח על שולחן, על מנת לבצע עבודות חשמל בתקרה.
בית המשפט הוסיף וציין כי על המעסיק מוטלת חובת זהירות כלפי עובדיו וכי כל מעסיק חב בעיקרון לנקוט בשיטת עבודה בטוחה וסבירה אשר תמנע כל סיכון לא סביר מעובדיו. חובת הזהירות כוללת בחובה גם את הדאגה לשיטת עבודה בטוחה, מתן הדרכה נאותה לעובדים לגבי אופן ביצוע העבודה באופן בטוח מבלי שיגרם להם נזק ופיקוח על קיומה של שיטה כזו.
על המעסיק גם לקחת בחשבון כי עובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך עבודתו ואף רשלן ועליו להזהירו מפני הסיכונים הרגילים והחריגים הנובעים מעבודתו ובצד האזהרה צריך להתקיים פיקוח נאות, כדי לוודא כי העובד נוקט בכל כללי הזהירות הנדרשים בעבודה.
המעסיק גם חייב לצפות כי תאונות עבודה יתרחשו עקב רשלנות ואפילו רשלנות חמורה של העובד ולנקוט באמצעים למניעתן והוא אף חייב באספקת כלי עבודה נאותים שימנעו סיכונים מיותרים.
במקרה זה היה על המעסיק לספק לעובד סולם כחלק מסיפוק סביבת עבודה בטוחה והולמת עבור עובדיה. אולם, מאחר שהמעסיק לא סיפק לעובד סולם ובמקום זאת הורה לעובד להניח כסא על השולחן, תוך שהיה עליו לצפות את תוצאות מחדלו זה, הרי שבכך הוא הפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו כלפי העובד.
לגבי האשם התורם של העובד, ציין בית המשפט את ההלכה לפיה בקביעת קיומו של אשם תורם, יש תחילה לבחון האם בנסיבות העניין נהג הניזוק כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה ובמידה שלא, אז יש לחלק את האחריות לפגיעה על פי מבחן האשמה המוסרית, כלומר הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל אחד מהצדדים.
במקרה זה מדובר בסביבת עבודה לא בטוחה שהוכתבה על ידי המעסיק. עם זאת, הוכח כי העובד בחר לבצע את המטלה חרף היותו מודע לסכנה הטמונה בעבודה ללא סולם בדרך שהוכתבה, בשעה שהיה עליו לסרב לבצע את העבודה למרות חששו כביכול לפיטורין.
הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח עברו רווי התאונות. כתוצאה מכך נקבע לעובד אשם תורם בשיעור 25%.
בהמשך דבריו קבע בית המשפט לעובד נכות רפואית בשיעור 5.95% וכן
נכות תפקודית בשיעור 7.5% וזאת בהתחשב במקצועו כחשמלאי מוסמך, אשר מהווה עבודת כפיים פיזית אשר דורשת מאמץ פיזי לעיתים לא מבוטלות.
בסיכומו של דבר, נפסקו לעובד פיצויים בסך של כ-128,000 אשר כוללים את רכיבי הפיצויים הבאים: הפסד השתכרות לעבר, הפסד השתכרות לעתיד, הוצאות, כאב וסבל ועזרת צד ג'. מסכום זה יש לנכות 25% בשל אשמו התורם של העובד, כך שבסופו של דבר נפסקו לעובד פיצויים בסך של 96,000 ₪, מהם יש גם לנכות את התשלומים ששולמו לו על ידי הביטוח הלאומי.